שכירים רבים בהייטק מתחילים בפעילות עצמאית שבתחילה נדמית כצדדית, אך מהר מאוד מתבררת כנתח עיקרי מסך ההכנסות; פרויקט קטן שמגיע דרך חבר, ייעוץ נקודתי לסטארט-אפ, עבודה מול לקוח מחו"ל, פיתוח מוצר צדדי או השתתפות בתוכניות Bug Bounty בתחום הסייבר ואבטחת המידע.
בהתחלה זו נראית כמו תוספת נחמדה לעובר ושב, אך ברגע שנכנס כסף באופן קבוע, הרי שכבר לא מדובר רק ב"עבודה מהצד". צריך להבין איך מדווחים, באיזה מבנה נכון לפעול, ומה תהיה המשמעות המיסויית של כל הכנסה נוספת.
לעיתים ההבדל בין עוסק מורשה לחברה בע"מ אינו טכני בלבד, אלא החלטה שעשויה להשפיע על התזרים, על המס ועל הדרך שבה אפשר לגדול בהמשך.
כשיש שתי הכנסות, המס בוחן את התמונה המלאה
שכיר שמרוויח שכר גבוה בהייטק כבר מנצל חלק ניכר ממדרגות המס שלו דרך המשכורת.
כאשר נוספת לכך פעילות עצמאית, ההכנסה הנוספת אינה מתחילה מאפס. היא מצטרפת להכנסה הקיימת, ולכן כל שקל נוסף עלול להיות ממוסה בשיעור מס שולי גבוה יותר, לצד ההיבטים הרלוונטיים של ביטוח לאומי ומס בריאות.
זו הסיבה שלא נכון להסתכל רק על גובה הפרויקט הראשון או על כמות החשבוניות הצפויה. מדרגות המס בישראל הן מדורגות, והמס על הכנסה נוספת מושפע מהכנסתו הכוללת של האדם לאורך שנת המס. רשות המסים אף מפעילה מחשבון ייעודי לחישוב ניכוי מס משכר לפי שנת המס ונקודות הזיכוי הרלוונטיות.
עוסק מורשה או חברה בע"מ?
עוסק מורשה וחברה בע"מ הם שני מבנים שונים מאוד. עוסק מורשה הוא האדם עצמו: ההכנסות מהפעילות מתווספות להכנסותיו האישיות, והוא מדווח עליהן במסגרת הדוח השנתי.
חברה בע"מ, לעומת זאת, היא ישות משפטית נפרדת מבעל המניות שלה, עם חובות דיווח, ניהול ספרים, חשבונות ופעולות משפטיות משלה.
פתיחת חברה עולה פעמים רבות כפתרון הנכון. נאמר כבר כאן שזה אכן כך. עם זאת, פתיחת חברה בע"מ אינה פתרון קסם ואינה מתאימה לכל שכיר שמתחיל להכניס כסף מהצד.
חברה בע"מ להייטקיסט שכיר שעובד גם כעצמאי, עשויה להיות נכונה במקרים מסוימים, אך היא גם מחייבת יותר: רישום תאגיד, פתיחת תיקים מתאימים, דיווחים שנתיים, הנהלת חשבונות מורכבת יותר ואחריות ניהולית של בעל החברה. רשות התאגידים ורשות המסים מפעילות הליכים נפרדים לרישום חברה ולפתיחת תיק לתאגיד.
השאלה החשובה איננה כמה אתם מרוויחים, אלא כמה אתם צריכים למשוך
זו אולי השאלה החשובה ביותר עם שכיר בהייטק שמתחיל פעילות עצמאית:
כמה מהכסף שנכנס מהפעילות אתם באמת צריכים למחיה האישית שלכם?
לא כמה אתם מכניסים, אלא כמה אתם צריכים להעביר לחשבון הפרטי כדי לחיות, לשלם משכנתא, לנהל בית ולשמור על רמת החיים שלכם.
נניח שהפעילות הצדדית מכניסה 50,000 ש"ח בחודש, אבל בפועל אתם צריכים רק 20,000 ש"ח למחיה. במקרה כזה, ייתכן שכדאי לבחון האם נכון למשוך את מלוא הרווחים באופן אישי, או להשאיר חלק מהם במסגרת העסקית לצמיחה, לרכישת ציוד, לפיתוח, לשיווק, להעסקת אנשי מקצוע או למטרות עסקיות אחרות.
ככל שהפער בין הרווח שנוצר לבין הצורך האישי גדול יותר, כך יש יותר מקום לבדוק מבנה של חברה בע"מ.
חברה מאפשרת גמישות, אבל לא מבטלת מס
כאשר פעילות מתנהלת באמצעות חברה, החברה משלמת מס חברות על רווחיה בהתאם לדין.
בעל המניות משלם מס נוסף כאשר הוא מושך את הכסף מהחברה, למשל באמצעות משכורת או דיבידנד. היתרון האפשרי הוא אפוא בניהול העיתוי, בתכנון תזרים ובהשארת כסף במסגרת העסקית כאשר אין צורך מיידי למשוך אותו לצריכה פרטית.
חשוב להבין: חברה אינה "קופסה" שאפשר להשאיר בה רווחים בלי מגבלות ובלי בדיקה. בשנים האחרונות נכנסו לתוקף שינויים מהותיים בכללים החלים על חברות מעטים, על הכנסות שנובעות מיגיעה אישית ועל רווחים שלא חולקו. לכן, תכנון של השארת רווחים בחברה או שימוש בהם להשקעות מחייב בדיקה פרטנית ומעודכנת; לא כל מודל מתאים לכל בעל מניות ולכל סוג פעילות.
מתי פעילות צד כבר איננה "משהו קטן מהבית"?
אין סכום קסם שבו פתאום חייבים לפתוח חברה.
פעילות של 15,000 ש"ח בחודש יכולה להצדיק חברה במצב אחד ולא להצדיק אותה במצב אחר.
הכול תלוי במבנה ההכנסות, בצפי הצמיחה, במספר הלקוחות, בהוצאות העסקיות, ברמת הסיכון, בסוג ההתקשרויות ובסכום שהאדם צריך למשוך למחייתו.
יש גם שיקולים עסקיים שאינם רק מיסויים. חברת סייבר גדולה, סטארט-אפ או לקוח בינלאומי עשויים להרגיש בנוח יותר לעבוד מול חברה בע"מ.
עבור נותן השירות, חברה יכולה לשדר יציבות, סדר, יכולת צמיחה ומבנה עסקי ברור יותר. זה לא אומר שעוסק מורשה נראה פחות מקצועי, אבל כאשר הפעילות גדלה ועובדים מול גופים גדולים, המבנה העסקי עשוי להשפיע גם על האופן שבו הלקוח תופס את ההתקשרות.
הטעות הנפוצה: לפתוח עוסק מהר מדי בלי לעצור לחשוב
לא מעט שכירים פונים לפתיחת עוסק מורשה מתוך רצון פשוט להתחיל לעבוד. הם רוצים להוציא חשבונית, לקבל תשלום ולהימנע מהתעסקות עם פתיחת חברה, חשבון בנק עסקי, מסמכים משפטיים ועלויות נוספות. זו מחשבה מובנת, אבל היא עלולה להיות בעייתית כאשר הפעילות גדלה מהר יותר מהצפוי.
באחד המקרים שהגיעו למשרדנו שולקין פתרונות מיסוי, שכיר בהייטק עם שכר גבוה התחיל לבצע פרויקטים צדדיים ורצה לפעול בתחילה כעוסק מורשה בלבד.
בתוך חודשים ספורים הוא קיבל פרויקט בהיקף משמעותי מאוד. בשלב הזה כבר היה צורך לבחון בדחיפות את מבנה הפעילות, את תנאי ההתקשרות ואת אפשרויות ההסדרה החוקיות.
המקרה הזה ממחיש מדוע לא כדאי להמתין עד שהפרויקט הגדול כבר נכנס: תכנון נכון צריך להיעשות לפני שההכנסה הופכת לעובדה מוגמרת.
צריך להביא בחשבון גם את עלויות החברה
חברה בע"מ מייצרת מורכבות גבוהה יותר מעוסק מורשה. יש יותר דיווחים, יותר אחריות, יותר דרישות חשבונאיות ולעיתים גם צורך בליווי משפטי או בנקאי.
מעבר לשכר הטרחה השוטף של רואה החשבון, יש להביא בחשבון אגרות, ניהול חשבון, הנהלת חשבונות כפולה, דוחות שנתיים, טיפול בשכר אם מושכים משכורת, ודיווחים הקשורים לבעלי המניות.
לכן, החלטה נכונה אינה "איך לשלם כמה שפחות מס", אלא איך לבנות פעילות שאפשר לנהל לאורך זמן. אם כל הרווחים נמשכים בכל חודש למחיה פרטית, לעיתים העלויות והמורכבות של חברה לא יצדיקו את עצמן.
אם חלק משמעותי מהרווח יכול להישאר בפעילות, אם יש כוונה לגדול, להעסיק, לפתח מוצר או לעבוד מול לקוחות גדולים, התמונה עשויה להיות אחרת לגמרי.
נשמח לבחון יחד אתכם את התמונה המלאה, להמליץ וללוותכם לאורך הפעילות
שכיר בהייטק שמתחיל פעילות עצמאית לא חייב לבחור מיד בין "עוסק מורשה" ל"חברה בע"מ". קודם צריך למפות את המצב: מה גובה השכר הקיים, מה צפויה להיות ההכנסה מהצד, כמה כסף נדרש למחיה, מי הלקוחות, מה אופי השירות, האם צפויה צמיחה, ומהם הסיכונים והעלויות בכל מסלול.
בשולקין פתרונות מיסוי אנו מלווים שכירים, יזמים ואנשי הייטק בבחינת מבנה הפעילות הנכון עבורם. מטרתנו איננה לפתוח חברה בכל מחיר, אלא לקבל החלטה מבוססת מספרים: להבין מה נכון היום, מה צפוי לקרות אם הפעילות תגדל, ואיך להימנע מהחלטות יקרות שמתקבלות רק אחרי שהכסף כבר נכנס.
המידע במאמר הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ מס, משפטי או חשבונאי פרטני. לפני פתיחת עוסק או חברה בע"מ, ובוודאי לפני שינוי מבנה פעילות קיים, יש לבצע בדיקה מקצועית המותאמת לנסיבות האישיות של כל מקרה.
