כתיבה: גופל דאס
אחרי חודשים ארוכים של משא ומתן עיקש מאחורי הקלעים, נרשמה פריצת דרך דרמטית בארה"ב.
ב-14 במאי, ועדת הבנקאות של הסנאט, בראשות היו"ר טים סקוט, אישרה ברוב דו-מפלגתי של 15 מול 9 את הצעת החוק המדוברת: Digital Asset Market Clarity Act.
ההצעה, שכבר עברה בבית הנבחרים ברוב, עולה כעת למליאת הסנאט. מדובר באירוע רגולטורי מהחשובים ביותר בשנים האחרונות. מטרתו ברורה: לשים סוף לעידן הרגולציה באמצעות תביעות ואכיפה רטרואקטיבית ולהגדיר, לראשונה, כללי משחק ברורים וקבועים מראש.
הנושאים העיקריים:
1. הגדרת הפיקוח בין הוועדה לניירות ערך ובורסות של ארצות הברית (SEC) ובין נציבות המסחר בחוזי סחורות עתידיים (CFTC):
אחת מנקודות הכשל המרכזיות בשוק האמריקאי הייתה חוסר הבהירות בשאלה האם נכס דיגיטלי הוא "נייר ערך" או "סחורה". הדבר איפשר לוועדה לניירות ערך ובורסות של ארצות הברית לנהל מסעות אכיפה אגרסיביים נגד פרויקטים וחברות.
חוק הבהירות מציע פתרון ומציג מערכת סיווג שיטתית חדשה. המושג המרכזי שהחוק מגדיר הוא "נכסים נלווים" (Ancillary Assets). לפי ההגדרה החדשה, מטבעות המשמשים בתוך רשתות מבוזרות לא יסווגו אוטומטית כניירות ערך. החוק מעביר סמכויות פיקוח נרחבות לידי נציבות המסחר בחוזי סחורות עתידיים, גוף שנחשב למותאם וגמיש יותר לאופי של מטבעות דיגיטליים.
2. מטבעות יציבים
מאחורי הקלעים התחוללו מאבקים רבים בנושא. איגודי הבנקים המסורתיים בארה"ב הפעילו לחץ כבד מחשש ל"בריחת פיקדונות" מצב שבו הציבור הרחב יעדיף להמיר את כספו למטבעות יציבים (סטייבלקוינס) הנושאים תשואה גבוהה, במקום להשאיר אותו בחשבונות העו"ש בבנקים המקומיים.
התוצאה היא פשרה מעניינת: החוק אוסר על מנפיקי סטייבלקוינס להציע למשתמשים תשואות דמויות-ריבית, אך הוא משאיר פתח משמעותי ומותיר לחברות להעניק הטבות המבוססות על שימוש וטרנזקציות ממשיות. קו הגבול המדויק בין השניים ייקבע בשנה הקרובה בחקיקת משנה משותפת של ה-SEC, ה-CFTC ומשרד האוצר האמריקאי.
3. באמצעות יישור קו עם חוק איסור הלבנת הון האמריקאי (BSA)
החוק מטיל חובות דיווח ובדיקות נאותות מחמירות על הגופים הפועלים בשוק, אך מחריג במפורש כתיבת קוד פתוח ואספקת תשתית מהגדרת ברוקר או גוף פיננסי. החרגה זו מנטרלת את הסיכון לתביעות רטרואקטיביות נגד מפתחים. מנגד, חברות ופרויקטים יידרשו לגילוי נאות מפורט על מבנה הרשת, קוד המקור והסיכונים התפעוליים, מהלך שמגדיר לראשונה את גבולות חובת הציות של זירות מסחר ונותני שירותים פיננסיים. במקביל, באמצעות סעיפים 701 ו-702, החוק מעצב מחדש את מסגרת הטיפול בחדלות פירעון ופשיטות רגל במטרה להגן על נכסי הלקוחות.

בשורה התחתונה, ה-Clarity Act מצליח לגעת ברוב נקודות הכשל ההיסטוריות של התעשייה: הוא מגדיר סמכויות ברורות לרגולטורים, יוצר קווים מנחים ברורים לזירות מסחר וגופים פיננסיים, ומעגן חובות דיווח מבלי למנוע פיתוח DeFi.
ההצבעה הדו-מפלגתית שלחה אות הרגעה מיידי לשווקים. גופים מוסדיים וקרנות הון סיכון מובילות בירכו על המהלך, וציינו כי הוא מעניק ליזמים את הוודאות והביטחון הנחוצים להמשך פיתוח התעשייה.
השלב הבא דורש אישור במליאת הסנאט והתאמה משפטית סופית מול בית הנבחרים, אך הצעדים שנעשו עד כה מציגים התקדמות משמעותית בתהליך המיסוד של הענף.



