בסקר שערכנו בקרב משקיעי קריפטו בישראל, ביקשנו להבין לא רק מה הם יודעים על הרגולציה, אלא בעיקר איך הם חווים אותה בפועל.
התמונה שעלתה מהתגובות ברורה למדי: עבור חלק גדול מהמשקיעים, הרגולציה בישראל אינה נתפסת כמסגרת שמייצרת ביטחון, אלא דווקא כמקור לחוסר ודאות, תסכול, בלבול וחשש.
חוסר ודאות הוא התחושה המרכזית
הנתון הבולט ביותר בסקר הוא ש-55% מהמשיבים ציינו חוסר ודאות כתחושה המרכזית שלהם ביחס לרגולציית הקריפטו בישראל.
זהו נתון משמעותי, משום שהוא מעיד שהבעיה אינה רק חוסר ידע נקודתי, אלא תחושה רחבה יותר של קושי להבין מה נכון לעשות, מתי צריך לדווח, אילו מסמכים נדרשים ואיך הרשויות או הבנקים יתייחסו לפעילות.
בעולם הקריפטו, הפעילות יכולה להתבצע בין בורסות, ארנקים, רשתות שונות ומטבעות דיגיטליים רבים, עקב כך קיימת מורכבות גבוהה.
כאשר מתווספת לכך רגולציה שאינה תמיד נגישה או ברורה למשקיע הפרטי, נוצרת תחושה של חוסר יציבות: המשקיע יודע שיש חובות, אבל לא תמיד יודע כיצד לעמוד בהן בצורה נכונה.
התסכול נובע מהפער בין הכוונה למציאות
49% מהמשיבים ציינו תחושת תסכול כלפי הרגולציה הנוכחית.
התסכול הזה מובן. מצד אחד, הרגולטור מבקש להסדיר את התחום, למנוע הלבנת הון, להבטיח דיווח מס תקין וליצור מערכת פיננסית מסודרת יותר. מצד שני, המשקיע בשטח מרגיש לעיתים שהוא נדרש לעמוד בדרישות מורכבות, בלי לקבל מסלול פשוט וברור לביצוע.
הפער הזה בולט במיוחד כאשר משקיעים מנסים להעביר כספים שמקורם בקריפטו למערכת הבנקאית, להסדיר רווחים מול רשות המסים או להבין האם פעולה מסוימת נחשבת אירוע מס. במקרים רבים, גם משקיעים שרוצים לפעול כחוק מרגישים שהם נתקלים בעוד טופס, עוד דרישה, עוד הסבר ועוד חוסר בהירות.
בלבול וחשש משפיעים על קבלת החלטות
לצד חוסר הוודאות והתסכול, 25% מהמשיבים ציינו בלבול ו-23% ציינו חשש.
אלו אינן תחושות שוליות. כאשר משקיע אינו בטוח כיצד עליו לפעול, הוא עלול לדחות דיווחים, להימנע ממימושים, לא לשמור נתונים בזמן או לפעול לפי עצות לא מדויקות שקיבל בקבוצות ובפורומים.
בפועל, דווקא הבלבול הוא אחד הגורמים שמגדילים את הסיכון. משקיע שאינו מבין את המשמעות המיסויית של החלפה בין מטבעות, של שימוש בסטייבלקוינס, של פעילות ב-DeFi או של משיכת כספים לבנק, עלול לגלות בדיעבד שנוצרה חבות מס או שנדרש תיעוד שכבר קשה לשחזר.
למה חשוב להפוך את חוסר הוודאות לסדר מקצועי?
רגולציה בתחום הקריפטו אינה עומדת להיעלם. להפך, ככל שהתחום מתבגר, כך גדלות הדרישות מצד רשות המסים, הבנקים וגופים פיננסיים נוספים.
לכן, במקום להתנהל מתוך פחד או דחייה, חשוב להפוך את הפעילות למסודרת: להבין את תמונת המס, לשמור נתונים, לתעד ארנקים ובורסות, ולבחון את אופן הדיווח הנכון.
במשרד רו"ח שולקין פתרונות מיסוי, המתמחה במיסוי מטבעות דיגיטליים ומלווה משקיעים עם פעילות קריפטו בדיווחים לרשות המסים, מטרתנו היא להפוך את המורכבות הזו לתהליך ברור יותר עבור המשקיע.
המשרד נוסד בשנת 2010, מיסודה של רו"ח נטלי שולקין המתמחה במיסוי מטבעות מבוזרים ודיגיטליים משנת 2018.
הסקר מצביע על תמונה ברורה: משקיעי קריפטו בישראל אינם מתמודדים רק עם שאלות טכניות של מס, אלא עם חוויה רחבה יותר של חוסר ודאות, תסכול, בלבול וחשש מול הרגולציה. אלו תחושות שמחייבות מענה מקצועי, נגיש ומעשי. מטרתנו כמשרד המתמחה בתחום, היא להסיר את הערפל מעל הנושא, ולסייע לכם – המשקיעים.
במאמרים הבאים נעמיק בשאלות המרכזיות שמטרידות משקיעים: מתי נוצר אירוע מס בקריפטו, איך מחשבים רווחי הון, מה עושים כשהבנק מסרב לקבל כספים, איך מסדירים פעילות שלא דווחה בעבר, ואילו מסמכים חשוב לשמור כבר עכשיו כדי להימנע מבעיות בעתיד.
