בסקר שערכנו בקרב משקיעי קריפטו בישראל, ביקשנו להבין מה עושים משקיעים כאשר הבנק איננו מאפשר להם להכניס את כספי הקריפטו לחשבון.
התמונה שעלתה מן הסקר הראתה כי הכסף לא נשאר תקוע. כאשר המערכת הבנקאית מקשה, משקיעים מחפשים פתרונות הנזלה חלופיים; חלקם מוסדרים יותר, חלקם מורכבים יותר, וחלקם עלולים לחשוף את המשקיע לסיכונים משמעותיים.
כשהבנק חוסם, הכסף מחפש דרך מוצא אחרת
כ-30% מהמשיבים ציינו כי הם משתמשים בכרטיסי אשראי הנטענים בקריפטו.
מדובר באחד הפתרונות הנפוצים כיום בקרב משקיעים שרוצים להשתמש ברווחים או בהשקעות הקריפטו שלהם מבלי לעבור דרך חשבון הבנק הישראלי.
כרטיסים כאלה מאפשרים לבצע רכישות יומיומיות ולעיתים גם למשוך מזומן מכספומטים, לאחר המרה של נכסי הקריפטו למטבע פיאט. אולם, חשוב לזכור כי גם שימוש בכרטיס או משיכת מזומן עשויים להיחשב אירוע מס, ואינם מחליפים את הצורך בתיעוד מסודר של מקור הכספים והפעילות שבוצעה.
לצד זאת, עלו גם פתרונות נוספים כמו משיכה במזומן ותשלום ישיר בקריפטו עבור מוצרים ושירותים.
הנתונים האלו מלמדים שהצורך של המשקיעים איננו תיאורטי. הם מחפשים דרכים מעשיות להשתמש בכסף, גם כאשר הבנק איננו משתף פעולה.
חשבונות בנק בחו"ל וזליגת הון מישראל
מניתוח התשובות עולה כי בקרב בעלי תיקים עם ותק של מעל 3 שנים ושווי אחזקות העולה על 100,000 ש"ח, קיים שיעור גבוה יחסית של משקיעים הנוטים לפתוח חשבונות בנק בחו"ל.
כ-22% עד 24% ממשקיעים אלו פונים לפתרונות בנקאיים מחוץ לישראל.
במקרים רבים, הצורך נובע מהרצון לקבע רווחים, לצמצם חשיפה לתנודתיות בשוק הקריפטו ולהחזיק חלק מההון במערכת פיננסית שמסוגלת לקלוט אותו.
בפועל, הנתון הזה מצביע על מגמה בעייתית: הון ישראלי שמתקשה להיכנס למערכת המקומית, מוצא את דרכו החוצה.
פתרונות בנקאות פרטית אינם מתאימים לכל משקיע
עבור חלק מהמשקיעים, בעיקר בעלי הון משמעותי יותר, פתיחת חשבון זר או שימוש בפתרונות בנקאות פרטית בחו"ל עשויים להיראות כמו פתרון טבעי. אך חשוב להבין כי לרוב מדובר בפתרונות עם סכומי כניסה גבוהים, לעיתים של מאות אלפי דולרים, ועם דרישות בדיקה ותיעוד לא פשוטות.
כלומר, גם בחו"ל אין פתרון קסם. גם שם נדרש להסביר את מקור הכספים, להציג נתיב קריפטו, להוכיח פעילות תקינה ולעמוד בדרישות ציות. ההבדל הוא שלעיתים המערכת יודעת לבחון את הסיכון בצורה פרקטית יותר, ולא בהכרח מתוך סירוב מובנה מראש.
מכירת קריפטו בין אנשים: פתרון מהיר עם סיכון גבוה
אחד הנתונים המדאיגים בסקר הוא ש-16% מהמשיבים מוכרים קריפטו באופן ישיר לאנשים אחרים, כלומר בעסקאות P2P.
במקרים מסוימים מדובר בעסקאות מול אנשים פרטיים, ולעיתים גם דרך קבוצות טלגרם או גורמים שאינם בעלי רישיון למתן שירות פיננסי בנכסים דיגיטליים.
כאן הסיכון גדל משמעותית.
משקיע שפועל בדרך זו עלול להיחשף לעסקאות בלתי מדווחות, לקבלת כספים שמקורם איננו ברור, לעבודה מול גורמים עברייניים, ואף להפרות הקשורות לחוק לצמצום השימוש במזומן. מה שנראה כמו פתרון פשוט ומהיר, עלול להפוך לבעיה רגולטורית, מיסויית ובנקאית מורכבת הרבה יותר.
הפרדוקס: דווקא הכסף המסוכן יותר נכנס לבנק
המציאות שנוצרה בשטח בעייתית במיוחד. כאשר משקיע מתקשה להכניס כספי קריפטו מוסדרים ומתועדים דרך מסלול בנקאי תקין, הוא עלול לפנות לפתרונות פחות מפוקחים.
באופן פרדוקסלי, דווקא כספים שמקורם בעסקאות P2P לא ברורות עשויים להיכנס בסופו של דבר למערכת הבנקאית כהעברה רגילה בין חשבונות פרטיים.
כך נוצרת תוצאה הפוכה מהמטרה המקורית של הבנקים: במקום להפחית סיכון, החסימה עלולה לדחוף חלק מהפעילות לערוצים פחות שקופים.
להוסיף על כרטיסי אשראי או משיכה במזומן בכספומטים
הנזלה נכונה מתחילה בתיעוד נכון
פתרונות הנזלה אינם מבטלים את חובת הדיווח לרשות המסים. גם שימוש בכרטיס קריפטו, משיכת מזומן, תשלום ישיר בקריפטו, פתיחת חשבון בחו"ל או מכירת נכסים לאדם אחר עשויים ליצור השלכות מיסויות ורגולטוריות.
לכן, לפני שמחפשים איך "לחלץ" את הקריפטו, חשוב לבנות תמונה מסודרת:
- מה מקור הכספים,
- אילו עסקאות בוצעו,
- מהו הרווח או ההפסד,
- האם שולם מס,
- ואילו מסמכים יכולים לתמוך בנתיב הכסף.
בלי תיעוד כזה, גם פתרון שנראה נוח בטווח הקצר עלול ליצור קושי משמעותי בהמשך.
להפוך את ההנזלה לתהליך מסודר
במשרד רו"ח שולקין פתרונות מיסוי אנו מלווים משקיעי קריפטו בתהליכי הסדרה, דיווח והנזלת רווחים בצורה מקצועית וזהירה.
מטרתנו היא לסייע למשקיעים להבין מהן האפשרויות העומדות בפניהם, מהן חובות הדיווח, ומהם הסיכונים בכל מסלול פעולה.
